קפה (אספרסו) שבישלו עכו"ם • הרב יהודה שטרן

מקור הדין

הגמרא במסכת עבודה זרה (לז ע"ב) דורשת מהפסוק "אוכל בכסף תשברני…ומים בכסף תתן לי" כי משה רבינו ביקש לקנות מסיחון רק אוכל הדומה למים שלא נעשה בו שינוי או בישול שאין בו איסור בישולי עכו"ם. בהמשך הסוגיא מקשה הגמרא כי מדרשת הפסוק משמע שכל בישולי העכו"ם אסורים באכילה, אך מנגד מצינו בישולים המותרים כגון חיטים שעשאן קליות וממילא מוכח שהאיסור בבישולי עכו"ם אינו נובע מהשינוי שנעשה בדבר המאכל אלא מסיבה אחרת וממילא יש להבין את דרשת הפסוק. בהמשך הסוגיא מבואר כי איסור בישולי עכו"ם הוא מדרבנן אלא שחכמים הסמיכו דבריהם על הפסוק אוכל בכסף תשברני ומים בכסף תתן לי וגו' איך אין הפסוק מקור לדין.

מחלוקת הראשונים בטעם איסור בישולי עכו"ם

נחלקו הראשונים מדוע חכמים אסרו את בישולי העכו"ם . רש"י במסכת עבודה זרה (לח ע"א) סובר כי סיבת האיסור היא כדי שהעכו"ם לא יאכיל את הישראל דבר מאכל טמא. תוספות סוברים כי טעם האיסור הוא כדי שלא יבואו להתחתן זה עם זה וכן פסק הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק יז' הלכ' ט') שבישולי עכו"ם נאסרו משום חשש חתנות. הקשו הראשונים על שיטת רש"י שלכאורה רש"י סותר את עצמו מפני שבמסכ' עבודה זרה (לה ע"ב) מבאר רש"י כי טעם האיסור בבישול עכו"ם הוא כדי שלא יבואו לידי חיתון ומטעם זה גם נאסרו פת עכו"ם וחלב עכו"ם ולא משום החשש שהעכו"ם יאכיל את הישראל דבר טמא כביאורו שהובא לעיל. מתרץ הערוך השולחן (יו"ד סי' קיג) שלרש"י הוקשה מדוע בעניין פת עכו"ם מצינו שיש המקילים בה ואילו בעניין שלקות ובישולי עכו"ם לא מצינו כל היתר והרי אם קיים חשש שהעכו"ם יכניס דבר טמא לאוכל, הרי שהיה צורך לאסור באופן גורף את כל מאכלי העכו"ם מבלי להתיר שום דבר מאכל. ועל קושיא זו השיב רש"י כי יש לחלק בין פת לתבשילים אחרים שכן בפת עכו"ם יש לגזור ולאסור רק מן הטעם של חשש חתנות אך אין לגזור מכוח החשש של שמא יאכילנו דבר טמא משום שמרכיבי הפת נראים לעין(קמח ומים)וממילא כמעט ולא שייך להכניס בה דבר איסור. אבל בתבשילים האיסור הוא מכוח שני הטעמים, גם משום חשש חתנות וגם משום החשש שמא יאכילנו דבר טמא, ולכן בבישולי עכו"ם החמירו ובפת עכו"ם הקילו וממילא בדברי המשנה שעוסקת בפת עכו"ם כתב רש"י שהסיבה לאסור היא רק משום חתנות ומשום כך יש המקילים בפת עכו"ם.

קפה שבישלו עכו"ם

בגמרא עבודה זרה (לח ע"א) מבואר שחכמים לא גזרו איסור גורף על כל בישולי העכו"ם, אלא ישנם מקרים שבישול העכו"ם מותר ולכן רב התיר חלק מבישולי העכום ונחלקו בסורא ובפומפדיתא אלו מאכלים התיר רב. בסורא סוברים כי ההיתר הוא בדבר מאכל שניתן לאוכלו גם ללא מעשה הבישול של העכו"ם ובפומפדיתא סוברים כי ההיתר הוא במאכל שאינו עולה על שולחן מלכים בשביל ללפת בו את הפת. ומבאר בגמ'  שהנפקא מינא בין השיטות היא בדגים קטנים, דייסא וכדו' כאשר המאפיין את המאכלים הללו הוא הצורך בבישולם. ולכן ללישנא קמא (סורא) מאכלים אלו יהיו אסורים בבישול עכו"ם מפני שהם אינם נאכלים או ראויים ללא בישול. אך מאידך מאחר ומאכלים אלו אינם עולים על שולחן מלכים בכדי ללפת את הפת ממילא ללישנא בתרא (פומפדיתא) במאכלים אלו אין כל איסור של בישולי עכו"ם. התוס' במסכ' עבודה זרה (לא ע"ב ד"ה ותרוייהו) סוברים כי עכו"ם שבישל תבואה ועשאה משקה (כגון שיכר) הרי שהוא מותר בשתייה. ומבארים התוס' כי למרות שדבר שלא ניתן לאוכלו חי הרי בישול העכו"ם אוסר אותו וממילא גם השכר שעשאו הגוי מתבואה (שאינה נאכלת בחיותה) היה צריך להיות אסור בכל זאת השכר מותר בשתייה. וסברת התוס' היא כי במשקה השיכר מיעוט החיטה בטל בריבוי המים וכמו שלעניין ברכת השיכר מצינו שמיעוט החיטה מתבטל ברוב המים ולכן ברכת השיכר היא שהכול נהיה בדברו כך גם ביחס לאיסור בישולי העכו"ם מיעוט החיטה בטל ברוב המים ואין השכר נאסר בבישול העכו"ם. הרמ"א (יו"ד סי' קיד) פסק את שיטת התוספות להלכה וכתב שבשיכר של תבואה יש הנוהגין להקל. אך הפרי חדש חולק וסובר כי אין להקל ומי שעובר על כך הרי הוא עובר על דברי חכמים וראוי לגערה. בהמשך דבריו כתב הפרי חדש כי למרות שבשכר אין להתיר בישולי עכו"ם אך במשקה הקפה יש להתיר בישול עכו"ם. ובטעם ההיתר כתב הפרי חדש כי למרות שאבקת הקפה איננה נאכלת ללא בישול ואף משקה הקפה עולה הוא על שולחן מלכים, ואם כן מכוח שני הטעמים הללו יש לאסור בישול עכו"ם בקפה, אך מאחר שלא מתקיים בקפה התנאי הנוסף של ללפת בו את הפת הרי שמשקה הקפה שבושל על ידי עכו"ם מותר בשתייה. הרדב"ז (סי' תרלז) כתב כי אומנם אין לאסור את הקפה משום בישולי עכו"ם וזאת משום שאינו דבר מאכל הבא ללפת את הפת, אך אין לשתות את משקה הקפה במסיבת עכו"ם מפני שישראל קדושים הם ואין מן הראוי שישתתפו במסיבת עכו"ם (וזאת על פי סברת הראשונים שטעם האיסור בבישולי עכו"ם הוא משום חשש חתנות וקירבה). אומנם בשו"ת פנים מאירות העיר על דברי הפרי חדש וכתב שכל האחרונים הסכימו עם דעת הטור והשו"ע שכל דבר מאכל העולה על שולחן מלכים הרי שהוא נאסר בבישול עכו"ם וזאת למרות שאין בדבר המאכל בכדי ללפת בו את הפת. וממילא משקה הקפה נאסר בבישול העכו"ם מפני שמתקיים בו התנאי של עולה על שולחן מלכים (ובתוך דבריו כתב כי הפרי חדש למד בדברי הגמ' כי התנאי של ללפת בו את הפת מבאר את המשמעות של מאכל העולה על שולחן המלכים וממילא הוא תנאי עקרי. עיי"ש) עוד כתב הפרי חדש להתיר קפה שבישלו עכו"ם משום שהתוס' בעבודה זרה (לא ע"ב) כתבו שיש להתיר את משקה השיכר מהטעם שמיעוט החיטים בטל ברוב המים. וממילא גם במשקה הקפה גרעיני או פולי הקפה (בדגש לגרעיני הקפה ולא לאופנים אחרים) אינם נימוחים במים אלא המים רק קולטים את טעם הקפה ולכן גם ברכת הקפה היא שהכול נהייה בדברו ולא כברכת פולי הקפה ולכן גם לעניין איסור בישול העכו"ם נחשבים המים בקפה לעיקר ואין לאסור את הקפה בבישול עכו"ם. הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה הפוסט קפה (אספרסו) שבישלו עכו"ם • הרב יהודה שטרן הופיע לראשונה ב-JDN.