התחלה// נולדה ברמת גן וחוותה ילדות רצופת מעברים בין ערים שונות בארץ. "מרמת גן עברנו לחולון, הרצליה פיתוח, רמת השרון ואפילו לקיבוץ ראש הנקרה. לאחר שהוריי התגרשו כשהייתי בת שבע, אימי ואני החלפנו המון דירות, ובזכות זה למדתי להכיר מגוון רחב של אנשים". בת הזקונים במשפחה של ארבעה ילדים. אבא// משה חקק הלוי ז"ל, נפטר לפני שנה ושלושה חודשים. עלה מעיראק, גדל במעברות ועבד כרואה חשבון. "היה האיש הכי שמח שהכרתי למרות האתגרים שעבר בחייו. הוא תמיד אמר לי: 'יא בינתי, החיים יפים, לא משנה מה קורה'. הוא ראה את הטוב בכל דבר, וזה משהו שאני משתדלת ללמוד ממנו". אמא// תקווה חקק (78). עבדה כמנהלת חשבונות, אך התברכה בנפש יצירתית במיוחד וכתבה למגירה המון שירים. "קיבלתי ממנה את היצירתיות. בזכות כישרון הכתיבה שלה, שעבר אליי תודה לה', הוצאתי כעת ספר חמישי. כמוה, גם אני משתדלת לרדוף צדק. כיום היא גרה בסביון, ובביתה מצולמות רוב התוכניות שלי ב'הידברות'". ספסל הלימודים// ביסודי למדה בבית הספר קריניצי ברמת גן, המשיכה ברימונים בקריית אונו, ומשם לחטיבת שז"ר ולתיכון בן צבי. "הייתי תלמידה היפית לגמרי. למדתי במגמת אומנות, ציירתי המון, כל שני וחמישי צבעתי את קצוות השיער בצבע אחר, הכול לפי הקריזה. יכולתי לצייר שעות ולנגן בגיטרה ובמפוחית, ולא פעם היינו נוסעים באוטובוס האחרון לתל אביב וחוזרים בראשון". טיפוס אומנותי// התנדבות הייתה חלק חשוב בחייה, לצד עיסוק נרחב בתחומי יצירה מגוונים. "התנדבתי בהמון מקומות: בעל"ם, בגרינפיס, ב'תנו לחיות לחיות', בצופים, בהומניקיישן וגם במחלקה לשיקום ילדים בבית חולים. במקביל הייתי רוקדת סלסה וג'אז לירי ועוסקת בכל מה שקשור לאומנות – כתיבה, ציור וקרמיקה. הייתי ממש טיפוס של אומן". נקודת מפנה// במחלקה לשיקום ילדים פגשה את עשהאל שבו, שהיה אז בן תשע, לאחר ששכל את אימו ושלושת אחיו בפיגוע רצחני באיתמר. המפגש עימו הותיר בה רושם עז. "שאלתי אותו בבית החולים איך הוא לא כועס על ה' ולא מוריד את הכיפה אחרי מה שקרה לו. הדהים אותי שהילד הקטן הזה ענה שהוא דווקא מודה לה' על תשע השנים שבהן זכה להיות עם אימו ואחיו. הייתי בהלם. הבנתי שאני זו שאמורה ללוות אותו, והוא זה שמלמד אותי אמונה. כשאמרתי לו שאני לא קרוצה מהחומר שלו ואין בי אמונה בכלל, הוא ענה בביטחון שגם בי זה קיים, ואני רק צריכה לחפש ולמצוא". ניצוץ יהודי// השיחה ההיא הולידה אצלה תהליך של בירור זהות עמוק. "בזכותו גיליתי את חלק האלוק ממעל שבתוכי. עד אז הייתי טיפוס שחוקר תרבויות – התעניינתי בבודהיזם, בנצרות ובאסלאם, וכלל לא דמיינתי שאחזור בתשובה. באותה תקופה היו לי חברים ערבים, וככל שהתחברתי אליהם כך גברה הרתיעה שלי מהחרדים. עשהאל היה זה שגרם לי לעצור ולשאול את עצמי: למה את חוקרת את כל העולם, ורק מהיהדות את מתרחקת? בעקבותיו יצאתי לבדוק מה יש באמת ביהדות". שירות משמעותי// לקח זמן עד שתהליך התשובה הבשיל, ובינתיים התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר כמאבחנת מחקר, תפקיד שהביא אותה למפגש מצמיח עם מפקדה הישיר, סגן אלוף יעקב ורצברגר. "במהלך הנסיעות המשותפות לבסיסים שונים ברחבי הארץ, שבהם העברתי מבחנים סוציולוגיים, ניהלנו שיחות עומק רבות. עוד לפני שחזרתי בתשובה הוא העניק לי עצות יקרות ערך על חשיבות ההשקעה בזוגיות ובבניית חיי משפחה". שידוך משמיים// ההיכרות עם בעלה נולדה בדרך יוצאת דופן באמצעות האבות של השניים. "אבא שלי היה רואה החשבון של אבא שלו. יום אחד, אבא של בעלי שאל את אבי למה הוא מוטרד, וכשאבי סיפר לו שאני מתחילה לצאת לשידוכים, התברר שגם בנו חזר בתשובה. שניהם התבדחו והציעו לעשות בינינו שידוך. בהתחלה צחקתי וסירבתי, אך כעבור כמה ימים התברר שלשנינו יש אותו רב – הרב יוסי גינזבורג. הבנתי שיש כאן השגחה פרטית, ומשם הכול היסטוריה". החצי השני// שי דוד, עובד כרואה חשבון. "הוא שונה ממני לחלוטין. ברוך ה' שכך, יש לו התמדה ועקביות מדהימות – משהו שאני מאוד מעריכה אצלו וחסר בי. לעומת זאת, הוא מעריך אצלי את האש, הפלפל, ההתלהבות והתנועה בחיים". הנחת// שבעה ילדים. מנוחה רחל בת 21, מענדי בן 19, חנה בת 17, יוסף יצחק בן 13, שמואל בן 11, לוי בן 7 ומשה בן 9 חודשים. "משה היה הפתעה גדולה, כי חלפו שבע שנים מאז הולדת הבן שלפניו. הייתי בחודש הרביעי להיריון כשאבי נפטר, וכשגיליתי שיש לי בן, שמחתי על הזכות לקרוא לו משה על שמו". קצב מסחרר// השנים שאחרי השחרור מצה"ל התאפיינו ברצף מהיר של שינויים אישיים ומקצועיים. "למדתי במדרשת 'פנימיות' ברמת אביב, משם עברתי למכון 'אלטע' בצפת ונסעתי לרבי מלובביץ' בניו יורק. תוך שנה וחצי מאז שחזרתי בתשובה כבר התחתנתי והפכתי לאמא. במקביל לגידול הילדים השלמתי תואר ראשון ושני, הוצאתי כ־20 תעודות הסמכה ועסקתי בהוראה, בבלנות, בהרצאות על טהרת המשפחה, בהנחיית קבוצות, בשדכנות ובכתיבה למגזינים. לפני שבע שנים הגעתי ל'רגע של חוכמה', ולפני שש שנים נכנסתי ל'הידברות'". על המסך// החשש הראשוני מפעילות תקשורתית התפוגג בעקבות תשובה ברורה שקיבלה, יחד עם חיזוק לעסוק בנושא. "כשקיבלתי את ההצעה מערוץ 'הידברות' נורא חששתי בהתחלה, בתור חוזרת בתשובה נזהרתי מאוד בענייני צניעות ותהיתי אם מתאים שאופיע ביוטיוב. כחב"דניקית כתבתי לרבי באיגרות קודש, והוא השיב שיש להמשיך בהפצת המעיינות ולהגדיל את הכמות והאיכות. גם הרב שלי עודד אותי ואמר שדווקא בגלל היראה והזהירות שלי אדע להכניס לשם קדושה. כך נכנסתי בכל הכוח, וברוך ה' אני שם כבר שש שנים – עם שמונה תוכניות ויותר מ־450 פרקים, שהבולטות שבהן הן 'לא מובן מאליו' ו'זוגיות במבחן'". מבט מתבונן// הקמת מרכז 'מתבוננות' נולדה מתוך התהליך האישי שהחזיר אותה בתשובה. "קראתי למכון כך, כי ההתבוננות בחיים הייתה זו ששינתה את המסלול שלי. כשעצרתי לראות את ההשגחה הפרטית ואת הניסים שליוו אותי בתוך כל מה שעברתי, הבנתי שזה מה שהחזיר אותי בתשובה. המטרה שלי היא להעביר את המבט הזה הלאה. ההכשרה במכון משלבת לימוד חסידות עם כ־50 כלים טיפוליים מעולמות ה־NLP וה־CBT, כדי להעניק לכלים האמוניים גם בסיס מקצועי ואקדמי איתן". מדף הספרים // ספריה נולדו מהמפגש היומיומי עם השטח ומתוך המחקר – החל מהספר הראשון 'דבי, קיבלת מתנה' שנולד מעבודתה כיועצת בתיכון, דרך '40 ואחת' המבוסס על טוריה ב'הידברות' וספר הילדים 'הילד שהאיר את העולם', ועד לספר הזוגיות 'שניים אוחזים'. "הספר צמח מתוך הסדרה 'זוגיות במבחן'. בעקבות התוכנית רבים ביקשו שאעלה על הכתב כלים טיפוליים ותרגילים מעשיים לחיים המשותפים". כלים מעשיים// בקרוב יראה אור ספר נוסף פרי עטה – 'תניאימוני', הפעם בהוצאת 'ידיעות ספרים'. "כמי שמעבירה שיעורי חסידות, הוצאתי ספר של לימוד תניא בגובה העיניים למתחילים, שכולל ציטוט מכל פרק, הסבר בהיר, תרגיל אימוני ליישום ביומיום, ומשפט מאיר שמלווה את הקורא לאורך היום". אם זה לא היה המסלול// "חברה טובה שהיא מנחת טלוויזיה אמרה לי פעם שאם לא הייתי חוזרת בתשובה בטח הייתי מנחה במקומה שלל תוכניות. אבל אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי בשום מסלול אחר. אלו לא חיים בלי האור והקודש ובלי הקדוש ברוך הוא, ואני אפילו לא רוצה לדמיין את עצמי בלעדיו". במגרש הביתי: מה הלו"ז// "הבקרים שלי מוקדשים לצילומים, הנחיית קבוצות, יצירת תוכן, כתיבת ספרים, הרצאות בתיכונים ופעילות בארגון 'צו החיים' לקידום זהות יהודית. בצהריים אני מנסה לשים את הטלפון בצד ולשעה קלה להיות כולי עם הילדים. בערבים אני חוזרת להרצאות ולמכון 'מתבוננות' להכשרת מאמנות. בימי שישי אני פאנליסטית קבועה בערוץ 16. בנוסף לכך, ימי צילומים ב'הידברות', פאנלים בערוץ 14, פודקאסטים ושיעור תניא שבועי". פלייליסט// "אני מאוד אוהבת שירים חסידיים וניגוני חב"ד שמרגיעים אותי ומכניסים בי שקט. בנוסף לכך, יש לי שיעור לנפש ולא רק לגוף: ריקוד ג'אז לירי שבועי שאני פשוט לא מוותרת עליו". השבת שלי// "בבית יש חמימות מיוחדת שנובעת מזה שאבא ואמא בבית. אחרי שבוע שבו אני כל הזמן בחוץ פועלת ועושה, בשבת אנחנו פשוט ביחד, עם אוכל ביתי וזמן איכות. כשאנחנו לא בבית, אנחנו מתארחים בשבתות של 'מנוחה וישועה' – ארגון למען משפחות שכולות, שם כל המשפחה בתפקיד". דמות מופת// הרבי מלובביץ'. "בזכותו אני מי שאני כיום. הרבי הפך אנשים רגילים למנהיגים בעלי השפעה. כשהתמודדתי בעבר עם דיכאון לאחר לידה, המשפיעה שלי הציעה שאצא ללמד שיעורי תורה. בהתחלה הגיעו רק שלוש נשים, אך עם הזמן הכלים התרחבו וכיום משתתפות בשיעור כ־60 נשים ועוד כאלף צופות בלייב". מפחיד אותי// "חוסר הכבוד, השנאה והפילוג בעם. בעיניי, הפילוג הזה הוא גם מה שהביא עלינו את אירועי ה־7 באוקטובר". משאלה// "לזכות לשדר בתקשורת את הידיעה על ביאת משיח צדקנו. אני רואה את זה מול עיניי כל רגע. זה מה שמניע אותי בחיים, שאוטוטו משיח בא". כשאהיה גדולה// "להיות סבתא להרבה נכדים, להזדקן ביחד עם בעלי מתוך שמחה ונחת וכמובן לזכות לראות את הגאולה כאן ועכשיו". לתגובות: yosefpr@gmail.com
הפוסט עניין אישי והפעם עם מורן קורס הופיע לראשונה ב-בשבע.