"אני יותר ימנית מנתניהו": השקר הענק של מערכת הבחירות

יכול להיות שזה קצת מוזר, מצחיק לפרסם את זה בבוקר הבחירות, אבל היה לילה של נדודי שינה, אז הטקסט פרץ ממני. אני מאמינה שכל מי שכאן ראה את הקמפיין המסיבי של עשרות משפיענים ומשפיעניות המעודד להצביע אחרת כי ״צריך פה שינוי״. אבל איפה מתחילה הבעיה ואיפה הקמפיין הזה נהיה כל כך דמגוגי ואולי אפילו קצת גונב דעת? מיד אסביר. תחילה אני אדגיש. כל משפיענית שאומרת שהיא מצביעה למפלגת הדמוקרטים ושמאלה יותר, היא דווקא אחלה לגמרי. מהסיבה הפשוטה, היא מאמינה בערכי שמאל, שלום, חופש לפלסטינים, מתנגדת להתיישבות, מאמינה בכלכלת שמאל ועוד. עם מי כן יש לי בעיה? עם משפיעניות כמו מעיין אדם, דניאל עמית ובטח שכחתי עוד כמה, שאומרות לכם: ״נתניהו זה ימין? מה ימין בו. אני יותר ימנית ממנו ולכן אני אבחר בבנט״. ולמה המשפט הזה כל כך צבוע? כי אכן, יכול להיות בהחלט שנתניהו לא איש ימין (אישית אני חושבת שזה יותר נובע מפחדנות של נתניהו, אבל זה כבר נושא אחר) ויכול להיות שגם דרעי וגפני הם בכלל לא אנשי ימין, וגם יכול להיות שיש אנשים בגוש השינוי, במפלגות של איזנקוט, ליברמן ובנט שהם אכן אנשי ימין יותר מהרבה אנשים במפלגת הליכוד. אבל, ופה מגיע העוקץ, בישראל של היום אין כמעט חשיבות של איזו מפלגה גדולה יותר בגוש ספציפי, אלא איזה גוש גדול יותר. ואני אסביר. יש אופציה אחת שהיא הכי גרועה לחרדים, אבל אולי הכי טוב לישראל המשוסעת, ואני מדברת כמובן על ממשלת אחדות. במקרה בו ליברמן/בנט/איזנקוט, לא היו שוללים ישיבה תחת/עם נתניהו, אכן היתה חשיבות לאיזו מפלגה אני מחזקת. מהסיבה הבאה: ממשלת אחדות שהיתה קמה, נניח בלי החרדים, הערבים ובן גביר, היתה משאירה את שאר המפלגות בממשלה אחת גדולה, ואז בהחלט היה חשיבות לגודל המפלגה בשביל לקבוע הרבה דברים, ובעיקר כדי לקבוע מי יצליח למשוך אותה יותר. יאיר גולן אליו או סמוטריץ׳ ופייגלין אליהם. אך מאחר שבישראל יש תרבות חרם משוגעת, והם מכנים את נתניהו מחריב ישראל/בוגד ישראל, האופציה הזו ירדה מהשולחן. עם מה נשארנו? ממשלה של גוש השינוי שלא יכולה לקום ללא תמיכת המפלגות הערביות. וזה כל העניין וזה כל הטמטום/רשעות של אותם משפיענים בכך שהם מסתירים את האמת הזו. המשפיעניות טוענות שהן לא רוצות שתקום מדינה פלסטינית, שאין עונש מוות למחבלים, מעיין אדם אומרת שזה מחדל שעזה לא משוטחת לחלוטין ושאין לה שם בית עם נוף לים. והכל נכון והכל צודק. אבל מה? בנט יעשה את זה?? עזבו רגע את האמונה שלנצח נחיה על חרבנו, את האנטישמיות והשנאה המטורפת שקיבלנו בעולם אחרי ה-7 באוקטובר שהבהירה בצורה חד משמעית מדוע הרבה תהליכים ימניים ש-80% מהעם רצה בהם - לא יכלו לקרות. ממשלה של ״גוש השינוי״ נשענת ותלויה במפלגות הערביות, אין אופציה אחרת. ואתם חושבים שממשלה כזו היתה משטחת את עזה? ״נכנסת״ חזק בחמאס? נו באמת, ודאי שלא! ברגע שישראל היתה רוצה לתקוף באיראן/לצאת למבצע צבאי בעזה - הממשלה היתה נופלת מיד, או גרוע יותר, שיקולי ביטחון היו נפגמים ומתקבלים על סמך שיקול דעת פוליטי. ובשורה התחתונה? מי שרוצה להצביע לשמאל כי אלו עמדותיו, זו בהחלט עמדה לגיטימית ודמוקרטית, אך מי שאומר לכם שהוא רוצה ״שינוי״ ובעיקר אלו שאומרים לכם: ״נתניהו לא ימין, אנחנו רוצים יד חזקה של בנט ובלה בלה״, או מטומטם או משקר את עצמו ואתכם, שכן בשום תרחיש אין לגוש השני ממשלה, ללא הישענות על המפלגות הערביות. כלומר, אנשים שמצביעים לבנט/איזנקוט וליברמן בטענה כי הם רוצים מדיניות ביטחונית ימנית יותר - בהכרח מדברים על תרחיש שלא יכול להתקיים בשום צורה. זה או סבב בחירות נוסף, או ממשלה עם ערבים. (האופציה הכי טובה אגב, תהיה שמפלגות השינוי יפרו הבטחה אחת שלהן וישבו עם נתניהו בממשלת אחדות, ואז נקבל ממשלה יציבה שמעוניינת למגר את עזה ולהעביר רפורמה משפטית מתונה שתהיה מקובלת על רוב העם) ועוד משהו לסיום, כי אני בטוחה שיהיו תגובות: אבל אם יעודדו הצבעה, אולי כן יהיו 61 מנדטים לגוש השינוי? להם אני אענה, שאין שום סיכוי כזה. ישראל של אחרי ה-7 היא הרבה יותר ימנית. נקודה.