אב הורשע בהתעללות חמורה בבנו התינוק, שהחלה כאשר הילד היה בן חודש בלבד. מעשיו כללו חניקת הילד עד לאובדן הכרה, נשיכה, צביטה וטלטול במשך חודשים.
בבית המשפט המחוזי בירושלים נגזר על האב עונש של שנת מאסר בלבד, כאשר מתחם הענישה שנקבע היה בין שנתיים לארבע שנות מאסר. שיקולי השיקום וחלוף הזמן הביאו להקל בעונש, דבר אשר עורר התנגדות מצד הפרקליטות.
הפרקליטות טוענת כי העונש שניתן אינו הולם את חומרת המעשים ואת הסכנה שנשקפה לחיי התינוק. היא ביקשה לגזור על האב עונש של חמש שנות מאסר.